נילי, מדריכת טהרה מטעם "התחדשות", פונה לענבר (שם בדוי) בתזכורת עדינה להתחזק בטהרה.
 אבל ענבר פורצת בבכי:
 "איך אדבר על טהרה… כשכבר שנים אני ואחותי רננה בנתק מוחלט? היא עברה לקנדה – ולא מדברות בכלל."

בירור קצר מגלה הפתעה מרגשת – מדריכה נוספת מהארגון בשם דניאלה, מטפלת ברננה אחותה שגרה בקנדה.
נילי ודניאלה משתפות פעולה ומתחילות ללוות את האחיות – כל אחת מהמקום שלה – בדרך ארוכה של סליחה, ריפוי והבנה.

זה לא פשוט. יש כאב, משקעים, פצעים ישנים…
 אבל המדריכות מחזקות:
 "כמו שאנחנו מבקשות מהאב שבשמיים שימחל לנו – כך גם אנחנו צריכות למחול כאן למטה."

ולאחר חצי שנה של תהליך עמוק, עם הרבה תפילות ודמעות – זה קורה:
ענבר ורננה נפגשות, מתחבקות, וסולחות.

והשבת שאחר כך – שתיהן טובלות יחד.
 שתי אחיות – טהורות, מאוחדות.
 ושם, בשמיים, ודאי חייכו.